עניינה של החלטה זו בטענת הנאשם כי לא הוכחה אשמתו אף לכאורה, ועל כן על בית המשפט לזכותו מן העבירות, מבלי לחייבו להשיב לאשמה.
להלן אסקור את הראיות והטיעונים שהושמעו, ולאחר מכן, יגיע פרק ההכרעה.
האישום והשתלשלות ההליך:
א. על פי עובדות כתב האישום המקורי, בתאריך 3.5.09, בשעות הבוקר, הגיע הנאשם לבית משפט השלום ברחובות, לדיון בפני כב' הרשמת גרינוולד. במהלך הדיון הורתה הרשמת לנאשם לצאת מן האולם, ומשסירב, הורתה למשמר בתי המשפט להוציאו ולהרחיקו מבניין בית המשפט. באותו מעמד הפריע הנאשם למאבטח המשמר רודיטי בכך שסירב לצאת מן הבניין, ובהמשך ניאות לצאת, אך המשיך להפריע למאבטחים בכך שמדי פעם פתח את דלת הכניסה, נכנס וצעק: "מה, היא דפוקה? מה, היא חולה?" כשהוא מתכוון לרשמת.
בהמשך הגיע הנאשם לבניין ההוצל"פ הסמוך והעליב את מאבטח המשמר נדב, בכך שאמר לו "דרדס" "ילד" ואמר לו כי "יעוף לו מהעיניים", דיבר בקול רם והפריע למהלך עבודת המאבטחים.
בהמשך עוכב הנאשם על ידי רודיטי והובא לבית המשפט. הנאשם הפריע לרודיטי בכך שצעק לעברו "מי אתם בכלל, אין לכם סמכות, זה לא קרה בבית משפט". הנאשם החל ללכת לכיוון היציאה מבית המשפט וסירב לדרישת המאבטחים כי ימתין להגעת המשטרה.
בהמשך נעצר הנאשם על ידי המאבטחים והתנגד לכבילתו. הנאשם תקף את רודיטי וזילברמן, מאבטחי המשמר, בכך שדחף אותם במטרה לצאת מבית המשפט. הנאשם איים על רודיטי: "אני אראה לך מה זה, אני מקווה שהרווחת הרבה כסף אתה לא יודע עם מי התעסקת.
בגין כל אלה, הואשם הנאשם בעבירות של הפרעה לעובד ציבור, העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור ואיומים.
ב. הנאשם מסר תשובתו לאישום עוד בטרם היה מיוצג, ולפיה כל עניינו של התיק בעלילה שיזמה נגדו הרשמת גרינוולד, שניהלה דיון בדלתיים סגורות ללא סמכות, ואסור היה לה להוציאו מן האולם. מיד כשהורתה, יצא מן האולם. הנאשם לא אמר את המילה "דרדס", אך אמר "ילד לך מפה אין לך סמכות לדבר איתי, כי זה מחוץ לבית משפט" כמו כן, אמר לו "תעוף לי מהעיניים, אין לך סמכות פה אצלי, לך מפה". הנאשם לא הפריע. בהוצל"פ, 3 מאבטחים התנפלו עליו וגררו אותו לבית המשפט, ללא סמכות. הוא לא סירב להמתין לניידת, ואמר שיגיש על זה תלונה. גם אמר להם "אני מקווה שחסכתם הרבה כסף כי אני אקח הרבה כסף פיצויים". כשגררו אותו, לא התנגד, הוא בן 60, ולא התנגד גם לכבילה. המאבטח שבר את משקפיו. לסיום חזר הנאשם ואמר שברור לו כי כל התיק הוא פרי יוזמתה של הרשמת, וכי הוא ידאג שבתום ההליך הזה כבר לא תהיה עליה גלימה יותר.
ג. בהמשך לאמור, מונה סניגור מן הסנגוריה הציבורית, לייצג את הנאשם, והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.
ד. בפתח ישיבת ההוכחות טען ב"כ הנאשם כי הסעיף המתייחס לעבירה של העלבת עובד ציבור בכתב האישום, אינו מגלה עבירה, בהתאם להלכת אונגרפלד. בתשובה הודיע ב"כ התביעה כי התביעה חוזרת בה מאישום בעבירה זו, והיא נמחקה מכתב האישום. לאחר זאת, נשמעו ראיות התביעה.
ראיות התביעה בתמצית:
א. הוגש בהסכמה דו"פ שרשם רס"מ נחמיה שמשון (ת/1) ולפיו הגיע לבית המשפט והבחין בכניסה, צמוד לדלת הכניסה בצידה החיצוני, ב-3 מאבטחים כשהם מרתקים אדם לרצפה וכובלים אותו. לשאלתו מה אירע השיבו המאבטחים כי האדם עוכב בגין העלבת עובד ציבור וסירב לעיכוב, על כן נעצר. החשוד טען שמעצרו אינו חוקי. המאבטחים סירבו להגיש תלונה וביקשו להסתפק בדו"פ שלהם, אך על פי הוראות שקיבל, לא עוכב החשוד בשל העדר תלונה, והשוטר עזב את המקום.
ב. הוגש בהסכמה פרוטוקול הדיון מיום האירוע, בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) גרינוולד (ת/2), בו נרשם: " בית המשפט: אני מורה למר כוכבי איתן לצאת מן האולם. בית המשפט מורה למשמר בתי המשפט להוציא את מר כוכבי מהאולם ולהרחיקו מבניין בית המשפט".
ג. השוטר בוסי העיד כי גבה הודעת הנאשם תחת אזהרה, בגין העלבת עובד ציבור והתנגדות לעיכוב. הנאשם הראה לו את משקפיו השבורים.
ד. קצין המשמר רודיטי העיד שנקרא לאולם הרשמת והיא ביקשה להוציא את הנאשם. הנאשם סירב בתחילה ולאחר דין ודברים הצליחו לשכנעו לצאת, אך זה אירע די מהר. הוא הוצא אל מחוץ לבניין, אך בכל כמה דקות פתח את הדלת והשמיע גידופים כמו "מה היא דפוקה?". הקריאות הללו לא מקובלות, שכן זה מעורר פרובוקציות, ולמרות זה, נמנעו ככל האפשר מלעכבו. כעבור כמה דקות, הנאשם הלך, אך הגיעה קריאה מההוצל"פ, לפיה הנאשם מקלל את המאבטח ששם ועושה בלגן. העד ניגש להוצל"פ, עיכב את הנאשם וביקש ממנו להתלוות אליו לבניין בית המשפט. הנוהג הוא לבקש ממעוכב קודם כל לצאת מהבניין כדי להפחית אפשרות להפרעה בפנים. השניים שבו לבית המשפט תוך שהנאשם טוען כי אין סמכות לעכבו, ואינו משתכנע למרות שהוצגו תעודות המשמר בפניו. הנאשם רצה לעזוב את הבניין ונאמר לו שאינו יכול לעזוב עד שתגיע ניידת משטרה. הוא התחיל להשתולל וניסה לצאת. העד החזיק בדלת על מנת למנעו מכך, והנאשם תפס את ידו, ודחף אותו. או אז, השתלטו עליו ועצרו אותו. הנאשם גם איים עליו כשעוכב, שיראה לו מה זה, "אני מקווה שחסכת הרבה כסף, אתה לא יודע עם מי התעסקת". המרחק בין בניין ההוצל"פ לבניין בית המשפט הוא כ-50 מ' והמשמר מאבטח גם את ההוצל"פ.
ה. קצינת המשמר טאוב תיארה את האירוע בקווים כלליים בלבד, ומסרה כי אינה זוכרת אותו לפרטיו, בשל חלוף הזמן. מן הדו"ח שרשמה (נ/3) עולים פרטים המשתלבים עם עדות רודיטי.
ו. קצין המשמר זילברמן העיד כי הגיע לאולם הרשמת לפי קריאתה. הנאשם התלהם וצעק וקילל את כב' הרשמת. בהמשך לכך הנאשם עזב, אך הגיעה קריאה מההוצל"פ, בעקבותיה פעלו מול הנאשם. תוכן תיאורו את האירוע דומה לתיאורו של רודיטי. בנוסף, העד השיב בח"נ, כי בשעה שהוצגה לנאשם תעודת המשמר, לאחר שעוכב בהוצל"פ, היה זה כשעמד ביחד עם המאבטח מחוץ לדלת בית המשפט, במרחק של מטר אחד מן הדלת, ברחבת הכניסה.
ז. קצין המשמר נדב, העיד כי כשהגיע הנאשם להוצל"פ, דיבר שם בקול רם והוא ביקש שינמיך את קולו. הנאשם החל להתלהם ולקלל והפריע לסדר. המילים הזכורות לעד הן "דרדס, תעוף לי מהעיניים". כשהבין שאין לו עם מי לדבר, קרא לעזרת קצין המתקן. בהמשך, עוכב הנאשם, והעד סייע במעצרו כשהתנגד לעיכוב. בח"נ נשאל העד האם לאחר שהנאשם דיבר בקול רם, העלבתו בידי הנאשם היתה העילה לכך שהזעיק את המאבטחים האחרים, והשיב בחיוב. לטענתו, הנאשם כינה אותו בכינויים שצוינו לעיל, מתוך זלזול, ובכוונה להעליב. העד גם עמד על דעתו כי רודיטי הודיע לנאשם את סיבת העיכוב. כשנשאל האם סיבת העיכוב ביתר פירוט היתה נעוצה בהפרעה של הנאשם או שמא בהעלבה מצידו, השיב: " זה היה כמו כדור שלג מתגלגל בגלל זה קראתי לשגיא (רודיטי ר.ג.), הוא התחיל מילד, המשיך לדרדס, תעוף לי מהעיניים ופה הפסקתי את זה" (עמ' 49 ש' 3).